החלטה בתיק בש"פ 9360/04

1.        לפני בקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב, מ-1.11.2004 ב-3 חודשים נוספים.

2.        נגד המשיב ואחר הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו המייחס להם הובלת אקדח שלא כדין וגרימת חבלה בכוונה מחמירה למתלונן, לאחר שהמשיב ירה לעברו ופגע ברגלו.  לאירוע הירי קדם, כך נטען, ויכוח בין המשיב לקטין, במהלכו היכה המשיב את הקטין באוזנו.  הקטין סיפר על כך למתלונן, שבא יחד עם הקטין לבית משפחת המשיב ומשפגשוהו שם, סטר המתלונן למשיב ועזב יחד עם הקטין את המקום.

3.        בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' טל) נעתר לבקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו וקבע:

"...בידי המבקשת ראיות לכאורה בעוצמה המצדיקה את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, והעבירות שבוצעו על-ידו אכן מקימות חזקת מסוכנות.

חזקה זו לא הופרכה על-ידי המשיב, שכן על-פי המתואר בתסקירי המעצר, הוא חסר מסגרת תעסוקתית או אחרת מאז סיום לימודיו, תלויים ועומדים נגדו תיקי חקירה בגין עבירות רכוש כלפי רכב, תקיפת שוטר והפרת הוראה חוקית, והוא מנהל אורח חיים שולי.

קצינת-המבחן התרשמה גם מקיום דחפים חולניים אצל המשיב שמתבטאים בהתפרצויות אלימות כלפי אחרים, ומשכך לא ניתן להפיג את מסוכנותו של המשיב לשלום הציבור על-ידי חלופת מעצר"

4.        עררו של המשיב בפני בית משפט זה נדחה על ידי חברי כב' השופט חשין (בש"פ 1977/04 ארביב נ' מ"י(טרם פורסם)) אשר קבע קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר.  כן נבחן האם ניתן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר ונקבע:

"בתיתי-דעתי לעבירות שהעורר עומד עליהן לדין ולהרשעותיו הקודמות - בהן הרשעה בהפרת תנאיה של חלופת מעצר - אינני סובר כי ראוי להורות בעניינו על חלופת מעצר.

העורר הוכיח עצמו כאדם מסוכן ליחיד ולכלל, ומי שיורה בזולת ליישוב סכסוכים מלמד על עצמו כי אין הוא ראוי לחלופת מעצר"

5.        אכן, הארכת תקופת מעצר מעבר לתשעה חודשים היא החריג ולא הכלל שהרי:

"דברו הברור והמפורש של המחוקק בסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 הוא כי נאשם שהיה נתון במעצר תשעה חודשים ומשפטו לא נגמר בהכרעת דין ישוחרר מן המעצר. את דברו יש לקיים ואין אנו רשאים לדוש אותו בעקב." (בש"פ 7833/99 מ"י נ' אלפקיר ואח' (לא פורסם))

           עם זאת, העניק המחוקק בסעיף 62 לאותו חוק סמכות לשופט של בית המשפט העליון, להאריך את המעצר אף מעבר לתקופה האמורה.  ההלכה היא כי השימוש בסמכות זו אינו צריך להיעשות כדבר שבשגרה אלא רק כאשר קיימות נסיבות המצדיקות זאת (ראו: בש"פ 1150/01 מ"י נ' נמרודי, פ"ד נה (3) 232; בש"פ 5118/03 מ"י נ' אברוטין ואח'(לא פורסם)).

6.        המדינה מתארת בבקשתה את קורותיו של ההליך. כתב האישום הוגש ב- 1.2.2004 והוקרא ב-26.2.2004. לבקשת באי כוח המשיב נדחו לאחר מכן מספר ישיבות, שנקבעו וזאת כדי להסדיר את ענייני ייצוגו. שמיעת ההוכחות בתיק החלה למעשה רק בחודש יוני. נקבעו חמש ישיבות כאשר האחרונה שבהן נערכה ב- 18.7.2004. משסיימה התביעה את פרשתה ניסה בית המשפט לקבוע מועדים לתחילת חודש ספטמבר, מיד בתום פגרת בתי המשפט, אך המועדים לא תאמו את יומנו של בא כוח המשיב. המועדים שנקבעו בסופו של יום לשלהי חודש ספטמבר בוטלו מחמת מחלת השופט היושב בדין. במקומם נקבעו שני מועדים, ישיבה אחת התקיימה ב-18.10.2004 ובה נשמעו הנאשמים, וקבועה ישיבה נוספת ל-27.10.2004. להערכת הסניגור לא ניתן יהיה לסיים את הראיות בישיבה זו, שהזמן לה קצוב. לדעתו יש צורך בעוד שתי ישיבות וישיבה נוספת לסיכומים. אזכיר כי מפרוטוקול הדיון ב-18.7.2004 (עמ' 221) עולה כי בית המשפט התבקש לקבוע שתי ישיבות לפרשת ההגנה.

7.        נראה שהליכים מתקרבים לסיומם. נחה דעתי כי דין בקשת המדינה להתקבל. הסכנה הנובעת מהמשיב טרם התפוגגה, ירי אינו בא בחשבון כדרך לישוב סכסוך ולחובת המשיב אף הרשעות קודמות לא מעטות למרות גילו הצעיר. בין אותן הרשעות קיימת אף הרשעה בגין הפרת הוראה חוקית, בשל כך שהמשיב הפר תנאי שחרור, אשר נקבעו לו בחלופת מעצר במקרה אחר.  גם במובן זה קשה לתת אמון במשיב. כוחם של דברים שרשם השופט חשין בבש"פ 1977/04 - טרם פג. נראה כי בית המשפט המחוזי נחוש בדעתו לנהל את ההליכים ביעילות, ונראה כי לא זכה לשיתוף פעולה מלא, בשל אילוצים שונים.

8.        אעיר כי הסניגור בקש להשמיע טענות בענין הראיות שנשמעו במשפט. בהחלטת ביניים לא אפשרתי לו להשמיע טענות כאלה, וקבעתי כי טענות כאלה מקומן, במידת הצורך, בבקשה לעיון חוזר, ולא במסגרת הדיונים בבקשה להארכת מעצר.

9.        סוף דבר: אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת המעצר ב-90 יום שתחילתם ב-1.11.2004 או עד מתן פסק הדין בת.פ. 40036/04 - לפי המוקדם.

           ניתנה היום, ‏ט' חשון, תשס"ה (24.10.2004).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   עע התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: